דו-שיח

"אין הוויתנו מוצאת את תיקונה בעצמה אלא במגעו של איש לאיש,

בזיקה של אני ואתה זה לזה.

זו זיקה שלבושה דו-שיח"

-מרדכי מרטין בובר

לפני 100 שנים בדיוק יצא חיבורו המופתי של מורדכי מרטין בובר - "אני ואתה", אשר בצדק רב נאמר עליו שהוא היצירה היהודית החשובה ביותר במאה ה-20.

בספר קצר זה מתאר בובר את ליבת משנתו ותפיסת חייו, ובעצם מניח בו את הבסיס ל"פילוסופיה הדיאלוגית", אשר מכוונת לתפיסת עולם של זיקה, של מצב דו-שיח קרוב ומיוחד הנקרא "אני-אתה", בין האדם והעולם.

תפיסת עולם זו (שבתקווה אכתוב עליה יותר בעתיד) מפתחת הלך נפש באדם המשפיע על כל תחומי חייו - התחום החינוכי, המדיני, הטיפולי, החברתי, האקולוגי ועוד ...

ללא ספק אנו צריכים כיום כמויות עצומות מרוח זו של בובר כי "בשעה זו שאנו עומדים בה, תכונה אנטי-דיאלוגית נשתלטה בעולם, ושמא מוטב שנגיד:

רוח א-דיאלוגית נכנסה בנשמות בני-האדם.

היא פועלת פעולה מפוררת בכל תחומי החיים".

שורות אלו נכתבו ע"י בובר עצמו מתוך ההקדמה לאסופת 5 מחיבוריו בעברית "בסוד שיח" בשנת 1958,

אך רלוונטיות היום יותר מתמיד.