אחד מ"כללי העל" המשמעותיים בעבודה עם ילדים: לפעול עם הכוחות הקיימים ולא עם מה שאינו קיים.
אם תרצה לסייע ולפתח ילד, עליך לנסות לפגוש באהבה את מהותו הפנימית כפי שהיא. להכיר היטב את חווית החיים החיה בתוכו, את טבעו, יכולותיו, כשרונותיו ואתגריו. עליך להשתדל לחבור אליו דרך הכוחות הקיימים בו, ולפעול איתם בהדרגה לכיוון שיאפשר לו התפתחות.
ברגע שתיהיה מנותק מהחי בתוכו, ותנסה בכוח לכפות עליו תכונות ויכולות הזרות לו, לא יתרחש שינוי אמיתי ובונה, אלא יתקבעו בתוככם ניתוק, ביקורת, כעס, אשמה, בדידות ופחד.
למשל, לילד שלנו קשה להתרכז והוא קופץ מדבר לדבר, ננסה למצוא את התחום או המשחק שבו הוא כן מצליח להתמיד לאורך זמן, ודרכו נגביר את יכולות הקשב וההתמדה שלו, ובהמשך נפנה אותם גם לתחומים האחרים.
אומנם שטיינר דיבר במקרה זה בהקשר של ילדים, אך כלל זה הוא "על" מבחינה זו שהוא אינו מוגבל לתחום או למקרה ספציפי, אלא ניתן לפעול ברוחו וליישמו בכל מערכת יחסים שאנו מקיימים - בין אם זה מול ילד, מטופל, חבר, בן/זת זוג, קרוב משפחה או כל אדם אותו אנו פוגשים.
לדוגמה, חבר נמצא בדאון כבר תקופה, במקום לומר לו "צא מזה, העולם יפה", או "על מה יש לך להיות בדכאון?", נשתדל לחבור לקושי ולכאב שלו ולהיות שם ביחד איתו. ממקום זה, בזמן הנכון, יתאפשר לנו ללכת ביחד למחוזות אחרים.
כלל זה לא תמיד פשוט ליישום והוא אינו מתרחש אצלנו באופן טבעי, מאחר ואנו צריכים להתגבר ולוותר שוב ושוב על השיפוטיות שבתוכנו, ועל ה"ידיעות" שלנו לגבי איך האחר "צריך" להתנהג, לפעול ולהיות. הוא אומנם דורש מאיתנו מאמץ אקטיבי בכדי לנסות ולהבין מה חי בזולת, ולפוגשו באהבה, בהכלה ובקבלה, אך אין תחליף ליכולת השינוי והצמיחה שהוא יכול לחולל באחר המשמעותי בחיינו, בנו, במערכות היחסים שלנו ובחברה כולה.
בברכת חזרה טובה ומצמיחה לשבים לשגרה במערכת החינוך, והמשך שבוע טוב לכולם.

Comments