"לוקח הרבה זמן לעמוד לבדך על הרגליים,
בין שמיים לארץ..."
(רבי שלמה קרליבך)
סיפור יציאת מצרים ממחיש את המאבק והקושי שביציאה לחירות.
כמה מאמץ, התמדה, נחישות, אומץ לב, אותות ומופתים צריך להפעיל בכדי להשתחרר מהכוחות החיצוניים המשעבדים אותך.
אך אם חשבנו שהמאבק נגמר שם, לאחר שיצאנו לחופשי ממצריים אנו חווים עד כמה קשה להשתחרר ולעמוד מול הנוגשים הפנימיים שלנו - הקולות שוללי החירות שבתוכינו.
אותם קולות מלאי הספק בדרך שבה אנו הולכים, אלה הממלאים אותנו געגועים ל"סיר הבשר" ורוצים להחזיר אותנו לאחור, אלה הממלאים אותנו אימה מול כל קושי שאנו נתקלים בו בדרך...
דרושה עבודה פנימית תמידית בכדי לצעוד במסע אל החירות,
בכדי שנוכל לצאת וללכת אל הלא נודע, לבנות אמון פנימי בעצמינו ובעולם, עד שנוכל לעמוד בו ביציבות בכוחותינו אנו, משוחררים מכפיה חיצונית ופנימית.
זוהי פעילות אקטיבית שאינה מכירה קיצורי דרך, שגם אם יש ברשותינו מטה קסמים, עמוד אש וענן, היא דורשת תקופת חיים (או לפחות 40 שנה ).
מי ייתן וניפסע כולנו בזמן זה עוד צעד גדול בדרך אל החירות,
האישית והכלל אנושית.
שיהיה חג חירות שמח
Comentarios