קסם של ילדות

בשבוע שעבר יצא לי להעביר 2 הרצאות לקהל חמוד במיוחד - תלמידי כיתות ג'.

כששאלתי מי שמע על דיקור סיני - כרבע מהתלמידים הרימו את היד.

כששאלתי מי התנסה בעצמו בדיקור סיני - רק תלמיד אחד מתוך כשישים תלמידים הרים את היד.

כששאלתי מי מכיר את "קישקשתא" - רק המורה הרימה את היד

דיברנו על כך שיש עוד סוגים של דרכי טיפול, הנעזרים בכוח הריפוי הטבעי של הגוף ולא בתרופות,

על פילוספיה הסינית, על היין-יאנג, על הצ'י (אנרגית החיים) וכיצד הוא מתבטא בעולם ובגוף.

שוחחנו על התפיסה הסינית שבריאות היא מצב שצ'י זורם היטב ובכמות מספקת בכל הגוף, וכשמתחילים שיבושים בזרימת הצ'י נוצרים כאב ומחלה.

למדנו על הערוצים (מרדיאנים) ועל נקודות דיקור,

ראינו הדגמה חיה לדיקור סיני,

התעסקנו בשאלות כגון - האם הדיקור כואב?

מה ההבדל בין מחט דיקור למחט של תפירה, ולמחט של בדיקת דם?

למה הדיקור יכול להועיל? ועוד...

ובסיום למדנו לאתר נקודת דיקור, שגרמה להתרגשות גדולה במיוחד.

תמיד מרחיב את הלב לפגוש את הקסם ששמור בגן העדן של הילדות עם הסקרנות הטבעית, השאלות המקוריות, הקליטה האינטואיטיבית והפליאה אל מול גילויים חדשים, מאחל שישמרו על כל אלה גם כשיגדלו.

רגעים של שפיות בתוך מציאות...